פוגל ואח' נ' קלאב הוטל - ניהול (1996) בע"מ

החלטה

1.לפני בקשת התובעים להורות על סגירת תיק ההוצל"פ שפתחה הנתבעת בעקבות פסק-דין שניתן ביום 12.6.13 במסגרת תיק זה.

2.ביום 10.6.13 הגישו הצדדים לאישורו של בית המשפט הסדר גישור.

במסגרת ההסדר הוסכם, כי התובעים ישלמו לנתבעת סך של 7,000 ₪ ב- 7 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.7.13, כאשר איחור של עד 7 ימים לא יהווה הפרה.

עוד הוסכם בהסדר, כי היה והתובעים לא יעמדו בהתחייבויותיהם לתשלום, כאמור לעיל, יעמוד לפירעון מידי סך של 21,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה ושכ"ט עו"ד.

3.כאמור, ביום 12.6.13 קיבל הסדר הגישור תוקף של פסק דין.

4.לאחר מתן תוקף של פסק דין להסדר הגישור פנו התובעים בבקשה לבית המשפט להורות על שינוי הסדר הגישור ותיקון פסק הדין בהתאם.

לאחר בחינת טענות הצדדים, בקשה זו נדחתה.

5.לאחר שחלף המועד לביצוע התשלום הראשון בהתאם להסדר הגישור, שקיבל תוקף של פסק דין, מבלי שהתובעים שילמו את התשלום האמור, פעלה הנתבעת בהתאם לסעיף 3 להסדר הגישור ופתחה תיק הוצל"פ לצורך פירעון הסך המוסכם של 21,000 ₪, כאמור לעיל.

6.לטענת התובעים הנתבעת פעלה בחוסר תום לב, בחוסר הגינות ובחוסר מידתיות, בכך שפתחה את תיק ההוצל"פ כאמור, ולא אפשרה לתובעים לבצע את התשלום של 7,000 ₪, אף אם חל איחור קל בתשלום הראשון.

לטענת התובעים נודע להם לראשונה על החלטת בית המשפט אשר דחתה את בקשתם לשינוי הסדר הגישור ולתיקון פסק הדין רק ב 10.7.13. לטענתם, בסמוך לאחר מכן הם פעלו להעברת התשלומים לידי הנתבעת, אך אז הסתבר, כי הנתבעת כבר פתחה תיק הוצל"פ לצורך גביית הסך של 21,000 ₪ כאמור.

7.לטענת הנתבעת בתיק קיים הסדר גישור אשר קיבל תוקף של פסק דין, ועל כן התיק סגור. הנתבעת פעלה ועודנה פועלת בהתאם למוסכם בהסדר הגישור, ועל כן אין כל בסיס לבקשת התובעים ויש לדחותה על הסף.

8.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ואף לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון שהתקיים בפני בעניין זה, באתי לכלל מסקנה, כי דין בקשת התובעים להידחות.

9.בתיק קיים פסק דין כבר מיום 12.6.13.

הנתבעת פעלה ופועלת בהתאם להסדר הגישור.

לפיכך, אין עילה ואין הצדקה להיעתרות לבקשת התובעים.

10.יתרה מכך, אף אם אקבל את טענת התובעים, לפיה נודע להם על החלטת בית המשפט אשר דחתה את בקשתם לשינוי הסדר הגישור ולתיקון פסק הדין רק ביום 10.7.13, הרי שנוכח העובדה שהתובעים פעלו להעברת התשלומים לידי הנתבעת רק בחלוף כשבוע ימים ממועד זה, כאשר מועד הפירעון של השיק הראשון ששלחו היה רק לסוף חודש יולי 2013, קרי כחודש לאחר המועד הנקוב בהסדר הגישור, אין כל בסיס לטענות התובעים, ואין להם להלין אלא על עצמם.

11.במהלך הדיון שהתקיים לפני ביום 1.12.13 ניסיתי, לפנים משורת הדין, לפשר בין הצדדים ולהשיבם למתווה של הסכמה.

ואולם, ניסיון זה לא צלח, ועל כן אין מנוס מדחיית בקשת התובעים כאמור לעיל.

12.סוף דבר – אני מורה על דחיית בקשת התובעים.